מאת: עו"ד אמיר שי   (‏11/03/2016)

בעשרות השנים האחרונות, בית המשפט העליון תרם למרבה הצער תרומה מכרעת לקיפוח ולאפליה של אבות לרעה, הן בכל הקשור להעדפה אוטומטית של אמהות בקבלת המשמורת על הילדים, והן בכל הקשור להטלת נטל דמי מזונות ילדים מופרזים וקשים מנשוא על האבות לבדם.

בימים אלה מתמודד בית המשפט העליון – בתיק בו משרדנו (משרד עו"ד אמיר שי) מייצג את האב – עם סוגיית השוויון בחלוקת נטל מזונות הילדים בין שני ההורים, ויש לקוות כי סוף כל סוף ייקבע כי מעמדם של אבות אינו נופל מזה של האמהות, לפחות בכל הנוגע לחובה להשתתף בצורה הוגנת בחלוקת נטל המזונות.

בשנת 2001 החמיצה כבוד השופטת דליה דורנר הזדמנות פז לתרום תרומה מכרעת להשוואת זכויות האבות והאמהות בכל הקשור למשמורת ילדים. במקרה שנדון בפניה ביקשה אם להתיר לה להגר עם ילדיה לחו"ל. כבוד שופטת ביהמ"ש העליון, אשר ספק אם היה לה רקע כלשהו בדיני משפחה, קבעה בפסק דין מעורר מחלוקת, כי  למרות כל השינוים החברתים שחלו, עדיין הקשר בין ילדים לאמם חשוב יותר מהקשר בינם לבין אביהם, וזאת בהסתמך על "מחקרים עדכניים רבים", המצביעים על כך. אלא שבבואה לפרט מהם אותם מחקרים עדכנים רבים הצביעה השופטת דורנר, על מחקר אחד ויחיד (ולא על "מחקרים" בלשון רבים) ואף הוא היווה מחקר לא עדכני שנערך 20 שנה לפני כן. במלים אחרות "המחקרים העדכניים הרבים" לא היו אלא מחקר אחד שהיה לאמיתו של דבר בלתי-עדכני בעליל.

בשנת 2013 פנה אב אחר פנה לבית המשפט העליון והתלונן על כך שאף כי ילדיו מטופלים על ידו במשך בדיוק מחצית מהזמן, הרי שהתואר משמורן ניתן לאם באופן בלעדי. כבוד השופט יורם דנציגר, שאף לו אין רקע מוכר בדיני משפחה, קבע באופן שרירותי כי קיים הבדל גדול בין תפקידי ההורה המשמורן לבין תפקידי ההורה המטפל בילדים מחצית מימות השבוע, אולם בבואו לפרט מהם אותם "תפקידים" המוטלים בלעדית על ההורה המשמורן, כטענתו, לא עלה בידי השופט דנציגר לתת דוגמא כלשהי לתפקיד יחודי שכזה.

גם בתחום המזונות היפלה בית המשפט העליון במשך עשרות שנים את האבות ולא נשמע לזעקתם ולחצם, תוך שהוא מותיר את האבות להתמודד בגפם עם דמי מזונות בסכומים בלתי הגיוניים ובלתי צודקים גם יחד, שבתי המשפט נוהגים לפסוק לחובתם מעשה יום יום.

כתוצאה מהאפליה שנקט בית המשפט העליון כנגד אבות, הפסידו עשרות אלפי ילדים  את הזכות להיות בקשר נרחב ומיטיב עם אביהם, ועשרות אלפי אבות לא זכו לממש את אבהותם בצורה מלאה, רק משום היותם הורים מהמגדר הלא נכון. בד בבד עשרות אלפי אבות נדחקו לעוני יאוש והשפלה בשל פסיקת דמי-מזונות גבוהים מאד, שלא הותירו להם אפשרות להתקיים בכבוד כבני אדם וכהורים,  דבר שפגע בלי כל ספק גם ביכולתם לקיים קשר הדוק ומיטיב עם ילדיהם, וגם בסמכות ההורית שלהם בעיני הילדים, באשר לא היה ביכולתם להעניק לילדיהם כמעט שום הנאה חומרית בשל מצבם הכלכלי המוחלש.

כאמור לעיל, משרדנו מייצג בימים אלה, אב לשלושה ילדים, בערעור תקדימי שבו  מתמודד בית המשפט העליון מחדש עם סוגיית השוויון בחלוקת נטל מזונות הילדים בין ההורים, ויש לקוות כי הפעם תיקבע הלכה חדשה, ואמהות יחוייבו להשתתף בצורה הוגנת בנטל מזונות הילדים, דבר שישפר את מצבם הכלכלי של האבות ובד בבד יותיר להם אפשרות כלכלית להעניק לילדיהם יותר מזמנם וגם לתת לילדים הרגשה שלא רק אמא קונה ומספקת להם את צרכיהם החומריים.

מידע משפטי רב נוסף ניתן למצוא באתרו של עו"ד אמיר שי.

השארת תגובה