ההתייחסות החיובית הראשונה שמצאנו בפסיקה הישראלית למונח משמורת משותפת הייתה בפסק דין של כבוד השופט בדימוס יהודה גרניט מביהמ"ש לענייני משפחה בר"ג-ת"א. באותו מקרה אמנם לא נפסקה משמורת משותפת, ופסק הדין עסק אך ורק בשאלת לינות ילדיםצעירים מאד בבית האב, אולם כבוד השופט ציין כי: " אני סבור שהקשר בין האב לבנו הוא קשר חשוב ביותר, ומשמעותי ביותר להתפתחות התינוק ויש לעשות ככל הניתן כדי לעודדו ולטפחו. ולפיכך יש לבדוק מפעם לפעם את תקפותם של דפוסי המחשבה שנחשבו בעבר כנכונים והדבר נעשה כיום, כאשר נקבעת משמורת משותפת של הקטין דבר שנחשב כפסול בעבר". [בש"א 3438/99, ב- תמ"ש 4661/99].
