הליכי גירושין מתחילים על ידי הגשת בקשה ליישוב-סכסוך מיוזמת אחד הצדדים במזכירות בית המשפט לענייני משפחה באזור מגוריו או במזכירות בית הדין הרבני האזורי.

לא ניתן להגיש תביעות לפני שעוברים הליך ישוב-סכסוך.

מטרת ה"חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה" היא למנוע הגשת תביעות רוויות בהכפשות ובטענות קשות שכל צד עלול להשתמש בהן כנגד הצד האחר, ואשר רק מחריפות את הסכסוך, בטרם ניתנה לצדדים ובעזרת עובדי יחידת הסיוע הזדמנות לנהל משא ומתן.

החוק נחקק גם על רקע מירוץ הסמכויות: השאיפה להגיש תביעות בזריזות לפני הצד השני כדי לקבוע האם התביעות יידונו בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה. 

לאור מירוץ הסמכויות המעודד הגשת תביעות מוקדם ככל הניתן, ולאור הנטייה להעלות טענות קשות ופוגעניות ולעתים כוזבות בכתבי תביעה ובכתבי הגנה, נמצא פתרון בכך שנקבעו בחוק שני כללים:

1. "עיכוב הליכים" – לא ניתן להגיש תביעות במשך מספר שבועות עד למיצוי הליך ישוב סכסוך, שהוא הליך דומה לגישור.
2. בבקשות יישוב סכסוכים אסור לרשום שום דבר חוץ מאשר שמות ופרטים ליצירת קשר. לא ניתן לכתוב אפילו מה הסיבה להגשת הבקשה!

בדרך זו מושג ישוב סכסוך גירושין באלפי משפחות מדי שנה. 

בתחילת ההליך מתקיימת פגישת ישוב סכסוך במחלקת יישוב סכסוכים בבית המשפט בהשתתפות עובדת סוציאלית מנוסה. בפגישה זו אין כניסה לעורכי הדין המייצגים.

בהמשך יכולות להתקיים עוד שלוש פגישות בהסכמת הצדדים.

יישוב סכסוך שלום בית: לעתים ההליך מסתיים בשלום בית והצדדים ממשיכים בחיי הזוגיות שלהם מבלי ש"נשרטו" יותר מדי בהליך עצמו.
טעות חמורה היא ללכת לפגישת המהות הראשונה לפני קבלת ייעוץ והכנה מעו"ד מנוסה ומיומן. 

קיבלת בקשה לישוב סכסוך – פנה מייד לעורך דין אמיר שי.