ילדים בני 4 ו-8. האם ביקשה לעבור עמם מאזור הצפון (עמק יזרעאל) לאזור השרון. רוב עול הטיפול בילדים היה על האב. הונחו בפני בית המשפט 2 המלצות סותרות : האחת של מומחה בתחום הפסיכולוגיה דר' פליישר התומך במשמורת בלעדית לאם לרבות במעבר עמם לשרון והאחרת של העו"ס לסדרי דין שתומכת במשמורת משותפת של שני הקטינים באזור עמק יזרעאל. "המגמה הנוהגת כיום במשפטנו הינה כי 'דרך המלך' הינה קביעת משמורת משותפת, היכן שקיימים תנאים שמאפשרים זאת". " על חופש התנועה נאמר: "אמנם בני חורין אנו כאנשים, אך כבלי שיעבוד מוטלים עלינו כהורים; כבלים אותם נוטלים אנו על עצמנו ברצון ובאהבה ; הורות פירושה בראש ובראשונה ויתור והקרבה, מרצון ואהבה". על דרישת התקשורת הטובה בין ההורים נאמר: "המחקרים העדכניים מלמדים, כי מקום שנקבע הסדר של משמורת משותפת, אין כל תימוכין לכך שהילדים יינזקו בשל העובדה שהם "נקרעים בין שני ההורים" או בשל הצורך להסתגל לשני בתים. ראה: Robert Bauserman, "Child Adjustment in Joint-Custody Versus Sole-Custody Arrangements : A Meta-Analytic Review", Journal Of Family Psychology 2002, Vol. 16 No.1 91-102. צוין כי ישנן גם דעות אחרות. כן נאמר בפסק הדין כי "אין לצפות מהורים המצויים במשבר גירושין ובתקופת קונפליקט לשיתוף פעולה ולתקשורת הדוקה… גירושין, בוודאי כאלה הכרוכים במאבקים משפטיים אינם תהליך קל ופשוט למי מההורים. מדובר בהליך ייצרי, רווי רגשות ואמוציות שמאליו מקשה על כל אחד מההורים לנהוג כלפי רעהו כתמול שלשום… במצב דברים זה, יש וניתן להסתפק לשיטתי ברמת "תקשורת פונקציונלית".
לענין רצונה של האם לעבור לאיזור השרון עם הבן נאמר: כי" מעת שהוכח שאין מניעה מקביעת הסדר משמורת משותפת, הרי שסבורני כי נטל הראיה להראות, כי יש לקבוע משמורת בלעדית אצל האם וכי הסדר זה עדיף הוא לפתחו של הטוען והמבקש זאת".
על דר' פלישר נאמר כי הנו מתנגד עקרונית למשמורת משותפת, ועמדתו לפיה משמורת משותפת ללא הסכמה דינה להיכשל, אינה מקובלות על כבוד השופט.
יצוין כי פסק דין עוסק גם בסוגיית שינוי מקום מגורים ולימודים. [ תמש 12148-04-10].